גליון 3 - יומן מלחמה

מוזמנות ומוזמנים לדפדף בגליון או לגלול למטה ולעיין ביצירות אחת אחת

דבר העורך: מיתר הלל קורמן

"עכשיו סוסי מלחמה/ דוהרים/ דוהרים/ בבשרו" - רוני סומק

הטבח המזוויע של השבעה באוקטובר הותיר את כולנו נחרדים מאובדן החיים העצום: תינוקות וקשישים, גברים ונשים, אזרחים וחיילים, יהודים וגם כאלה שאינם. הטרור לא חמל על אף אחד. בראש ובראשונה הטבח הזה קרא תיגר על האנושיות. המעשים שבצעו המרצחים הארורים, האכזריות בה פעלו, השנאה הבלתי נתפסת – כל אלו מרחיקים אותנו מהידיעה שלנו על אנושיות. וכבר היו תקופות כאלה, עם סיפורים כאלה, במקום אחר ובשחור-לבן.

אחר כך קרא הטבח תיגר על המילים. הביטוי השגור ביותר בשבועות האחרונים היה "אין מילים". ואילו מילים יכולות להימצא אחרי רצח ואונס ועוד מעשי שטן שהדף אינו סובל? אין. כך היה נדמה, לפחות לימים ספורים. אחר כך באו מילים מעצמן, כמו מזכירות את ייעוד המשורר בעולם.

יצירה אקראית מתוך הגליון

לעיון ביצירות בנפרד

גשם מקומי / יואב איתמר

גשם מקומי / יואב איתמר

הָרַדְיוֹ, בֵּין נוֹפֵל לְנוֹפֵל, מַבְטִיחַ גֶּשֶׁם מְקוֹמִי. אֲנִי לוֹמֵד עַל מוֹתָם שֶׁל אֲנָשִׁים יָפִים וְאֵינִי יָכוֹל לִבְכּוֹת. אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת 

וזעם / טל גרמיזה

וזעם / טל גרמיזה

דָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן זוֹ לֹא מִלְחָמָהזוֹ לֹא נְקָמָה זוֹ פְּתִיחַת שַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנּוֹם וּמִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת שַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנּוֹם -שֵׁדִים וּמַלְאֲכֵי

סוף בראשית / אברהם דריזין 

סוף בראשית / אברהם דריזין 

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ  וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם  וְחִפַּשְׂתִּי אֶת רוּחַ אֱלֹהִים עַל פְּנֵי יַם  הַמָּוֶת  וְקָרָאתִי וְזָבַחְתִּי  וְחָטָאתִי וְכִפַּרְתִּי  וְזָעַקְתִּי

אף אחד לא הכין / שושנה ויג

אף אחד לא הכין / שושנה ויג

אַף אֶחָד לֹא הֵכִין אֶת צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר לְמִלְחָמָה בַּבֹּקֶר הַהוּא הָאָרוּר, הַדּוּכִיפַת שָׁלְחָה לַאֲהוּבָהּ הוֹדָעָה ״לֹא אוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיךָ״ הוּא

מחבואים / הדס כהן

מחבואים / הדס כהן

יְלָדִיםמְשַׂחֲקִים בְּמַחְבּוֹאִיםמִי שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרַי, מִלְּפָנַי וּמִצְּדָדַישְׁשְׁשְׁשְׁ…מַהֵר,לֹא לִצְחֹק כָּעֵתשֶׁלֹּא יִהְיֶה מְאֻחָרמִדַּי וַאֲנִילֹא מְבִינָהרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָםאֵיךְ בִּכְלָל מַמְשִׁיכִים?עִם יְלָדִים, מַלְאָכִיםשֶׁמִּסְתַּתְּרִים מִיְּמִינִי, מִשְּׂמֹאלִי,

קו / רוני סומק

קו / רוני סומק

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁנִיםדִּבַּרְנוּ עַל "קַו הָעֹנִי".אַתְּ הָיִית תַּלְמִידַת תִּיכוֹןוַאֲנִי - הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁצִּיר אֶת הַקַּו הַזֶּה.הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלָּךְ דָּמוּ לְמַעְדְּרִים

בארי / מיתר הלל קורמן

בארי / מיתר הלל קורמן

מִקִּבּוּץ בְּאֵרִי הַבּוֹעֵר פֻּנְּתָה אִשָּׁה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי לְהֶרְיוֹנָהּ וְיָלְדָה בַּת - חַבְרַת קִבּוּץ חֲדָשָׁה - שֶׁלֹּא יָדְעָה פּוֹגְרוֹם בַּעֲנָנִים שֶׁמְּכַסִּים

מלחמה חדרה בכל / פולינה שטרן שלמה

מלחמה חדרה בכל / פולינה שטרן שלמה

מִלְחָמָה חָדְרָה בַּכֹּל גַּם מִתַּחַת לַמִּטָּה עַרְפִּיחַ מִפְלָצוֹת גַּם מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת רַחֲשֵׁי סִיּוּט מִלְחָמָה חָדְרָה בַּכֹּל בְּכֹל מָסָךְ בַּכֹּל זוּג

אשמה / אלמוג מיכאלוביץ'

אשמה / אלמוג מיכאלוביץ'

הַבֹּקֶר תָּקַף אוֹתִי חֵשֶׁק לִחְיוֹת. רָצִיתִי פִּתְאוֹם לָרוּץ עֵירֹם בָּרְחוֹב לִדְרֹךְ עַל עָלִים וּלְהַרְגִּישׁ אֲדָמָה. הַבֹּקֶר תָּקַף אוֹתִי פִּתְאוֹם חֵשֶׁק

זקוקה לך / איריס שפירא ילון

זקוקה לך / איריס שפירא ילון

אֶקְרַע אֶת הַשָּׁמַיִם בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת וּבְתַעַר וְאוֹצִיא בְּנִתּוּחַ קֵיסָרִי אֶת הַתִּינֹקֶת שֶׁלִּי. הִיא עֲדַיִן מְחֻבֶּרֶת לְדִמְעַת טַבּוּרִי. אָלִיט בְּדַם לִבִּי,

חושך גדול / אור ברגמן

חושך גדול / אור ברגמן

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירָה בַּחֹשֶׁךְ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יוּכַל לִרְאוֹת פְּרָט אֵלַי. אֲנִי מַדְלִיק נֵר עִם גַּפְרוּר שֶׁהִצִּית בֵּית שָׁלֵם נּוֹתַר עוֹמֵד

פוסט טראומה / כפיר מוקד

פוסט טראומה / כפיר מוקד

יוֹשֵׁב בַּסָּלוֹןחוֹשֵׁב עַל מִלְחָמָהקוֹרֵא בְּשַׁבָּת עִתּוֹןחוֹשֵׁב עַל מִלְחָמָהמְשַׂחֵק עִם הַיְּלָדִיםחוֹשֵׁב עַל מִלְחָמָהמְנַשֵּׁק אֶת הָאִשָּׁהחוֹשֵׁב עַל מִלְחָמָהעוֹמֵד בַּתּוֹר בַּסּוּפֶּרחוֹשֵׁב עַל מִלְחָמָהלוֹקֵחַ

ערבה בוכיה / לירון סכר

ערבה בוכיה / לירון סכר

תְּפִלַּת הַלֵּל בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל יְלָדִים מְשַׂחֲקִים יְלָדִים מְחַקִּים סִירֵנָה עוֹלָה יוֹרֶדֶת וְאָז שֶׁקֶט אֵם חוֹבֶקֶת זִכָּרוֹן.

ללא שם / אליה פרנק

ללא שם / אליה פרנק

לֹא שָׁמַעְתִּי 24 שָׁעוֹת חֲדָשׁוֹתוְחִפַּשְׂתִּי כּוֹחוֹת לִהְיוֹת לֹא שָׁמַעְתִּי 24 שָׁעוֹת חֲדָשׁוֹתכְּשֶׁאֲנִי עַל סֶלַע חוֹף קָאבּוּרִי הַבִּלְתִּי נִגְמָראַחֲרֵי פרנאיאמה שֶׁל

בין ילדה לבין איש  / יורם סלבסט

בין ילדה לבין איש  / יורם סלבסט

אִישׁ כָּל יוֹדֵעַ מַגִּיר נֶחְפַּז מִלּוֹתָיו שָׁב וּבוֹרֵחַ. שָׂח הַמָּסָךְ סַךְ יְתוֹמִים, פַּרְשָׁנָיו מַרְחִיקִים פְּרוּשָׁם, מְחַלְחֵל חֹלִי סִיּוּט וְהוֹוֶה מְצִיאוּת,

מדיטציה להפחתת חרדה / עדי סגל ויסברגר

מדיטציה להפחתת חרדה / עדי סגל ויסברגר

הַיּוֹם נְתַרְגֵּל כַּמָּה כֵּלִים לְהַפְחָתַת הַחֲרָדָה, אוֹמֶרֶת הַמַּנְחָה. נַתְחִיל בִּנְשִׁימוֹת. תִּשְׁאֲפוּ פְּנִימָה עָמֹק, דַּמְיְנוּ כְּאִלּוּ אַתֶּם מְרִיחִים פֶּרַח. (פְּרָחִים. פְּרָגִים.

אזהרת טריגר / רמי בקיש

אזהרת טריגר / רמי בקיש

הַשֵּׁם שֶׁל הַשִּׁיר הַזֶּה הוּאאַזְהָרַת טְרִיגֶר.הַתֹּכֶן שֶׁל הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא אַזְהָרַת טְרִיגֶר.כָּל הַקִּיּוּם הָעַכְשָׁוִי שֶׁלָּנוּהוּא אַזְהָרַת טְרִיגֶר.אֲבָל מִי נִזְהָר?זֶה כְּמוֹ

בגרות במתמטיקה / חלי טל שלם

בגרות במתמטיקה / חלי טל שלם

שָׁלוֹם תַּלְמִידִים, תִּיקִים לְהַנִּיחַ בַּצְּדָדִים, אַתֶּם רַשָּׁאִים לַהֲפֹךְ אֶת הַדַּפִּים: רָקֵטָה נוֹרֵית מֵעַזָּה. כַּמָּה זְמַן יִקַּח לָהּ לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם? הַסְבִּירוּ

כל סיוטי הלילה / מולי פלג

כל סיוטי הלילה / מולי פלג

כָּל סִיּוּטֵי הַלַּיְלָה הֵם אִלְּמִים. אֵין פַּסְקוֹל לַמּוֹרָא. יֵשׁ מַרְאוֹת זְוָעָה, וְחֶזְיוֹנוֹת בְּעָתָה, וְכָל הָאָיֹם וְכָל הַנּוֹרָא. לֹא הַזְּעָקָה מַחֲרִידָה,

דברים ששמעתי בבית העלמין / נעמי מנדלבאום

דברים ששמעתי בבית העלמין / נעמי מנדלבאום

כָּל חַרְקֵי הַלַּיְלָה מְצַרְצְרִים כְּהֶרְגֵּלָם, כְּאִלּוּ לֹא בָּא קֵץ  הַעוֹלָם.וּמְטוֹסֵי הַקְּרָב מַרְקִיעִים בְּרַעֲמָם.וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.וְיִפְחַת עֲלָמוֹת.וְאַלּוּף הַמִּשְׁנֶה.וְיַצְמַח פֻּרְקָנֶהּ.וְזִכְרוֹנוֹת מְחֻיָּכִים.וּשְׁלוֹשָׁה מַטָּחִים.וּמָה זֶה

שבת הקריסה / חגית בת אליעזר

שבת הקריסה / חגית בת אליעזר

מֵהַסְּתָו הַבָּהִיר הַחַמִּים שֶׁעָטַףוְהִמְתִּיק כְּאֶשְׁכּוֹל עֲנָבָיואֶל הַחֹשֶׁךְ הַקַּר מִיַּלְדוּת קִבּוּצִית מְהַדְהֶדֶת-הַצְּחוֹקבַּיִת חַם וּמַבָּט לְמֵרָחוֹקלְיַתְמוּת בְּלִי מָחָר מֵחֶדְוַת נְעוּרים חוֹגְגֵי הַחַיִּיםוְזוּגוֹת

קולקטיב / מלאכי אנג'ל

קולקטיב / מלאכי אנג'ל

בְּמַחְשָׁבוֹת לֵילִיּוֹת יִתָּכְנוּ גַּם דְּבָרִים. שֶׁלֹּא עָלוּ מֵעוֹלָם עַל דַּל שְׂפָתַיִם פְּשׂוּקוֹת אֲדֻמּוֹת לְחָיַיִם לִצְבֹּט בֶּטֶן וְלַנְפִּל – וּמִכָּאן שֶׁזֶּהוּ

חייל בכה ברדיו / ציפי שחרור

חייל בכה ברדיו / ציפי שחרור

חַיָּל בָּכָה בָּרַדְיוֹ "בַּחַיִּים לֹא הָרַגְתִּי בֵּן-אָדָם," וּגְנִיחוֹת מִיקְרוֹפוֹנִיוֹת הִרְעִידוּ אוֹתִי. וּכְבָר לֹא הָיָה צוֹרֵךְ לְהִתְבַּיֵּישׁ. חַיָּל, אֵיזֶה כּוֹחַ הָיָה

במקום תפילה / ערן צלגוב

במקום תפילה / ערן צלגוב

וּמָה אִם אֱלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל הָיָה קָטָן וְצָנוּעַ יוֹתֵר וּמָה אִם הָרַחְמָן הָיָה מְרַחֵם יוֹתֵר וּמָה אִם אֱלֹהֵי צְבָאוֹת הָיָה

מלחמה / טליה קלמרו

מלחמה / טליה קלמרו

בַּסּוֹף, הַלַּיְלָה הִכְרִיעַ גַּם אוֹתִי. בְּשֶׁטַח הַהֶפְקֵר שֶׁהַחֹשֶׁךְ הוֹתִיר אֲנִי מְנַהֶלֶת קְרַב יְרִיּוֹת עִם אֱלֹהִים; קֹדֶם שְׁאֵלָה, אַחַר כָּךְ תְּשׁוּבָה,

הכל פתוח / עמית ינקוביץ

הכל פתוח / עמית ינקוביץ

הַכֹּל פָּתוּחַ.כָּל הַפְּצָעִים,הַתְּפָרִים,כָּל הַסּוֹפִים,הַפִּיּוֹת.גַּם הַתְּשׁוּבוֹתפְּתוּחוֹת.כָּל הַדְּלָתוֹת,נְקָבִים נְקָבִים עָשׂוּ בָּהֶן,חֲלָלִים חֲלָלִים.וְעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהִסָּגֵראֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת.

רטוריקה / רז סופר

רטוריקה / רז סופר

לוֹקְחִים אֶת הַמִּלִּיםרוֹחֲצִים הֵיטֵב.לֹא לְהַשְׁאִיר טְבִיעוֹת אֶצְבָּעוֹתאוֹ סִימָנֵי יֶרִי.

דבר העורך: מיתר הלל קורמן

ביחד (עם השירה) ננצח

"עכשיו סוסי מלחמה/ דוהרים/ דוהרים/ בבשרו"

הטבח המזוויע של השבעה באוקטובר הותיר את כולנו נחרדים מאובדן החיים העצום: תינוקות וקשישים, גברים ונשים, אזרחים וחיילים, יהודים וגם כאלה שאינם. הטרור לא חמל על אף אחד. בראש ובראשונה הטבח הזה קרא תיגר על האנושיות. המעשים שבצעו המרצחים הארורים, האכזריות בה פעלו, השנאה הבלתי נתפסת – כל אלו מרחיקים אותנו מהידיעה שלנו על אנושיות. וכבר היו תקופות כאלה, עם סיפורים כאלה, במקום אחר ובשחור-לבן.

אחר כך קרא הטבח תיגר על המילים. הביטוי השגור ביותר בשבועות האחרונים היה "אין מילים". ואילו מילים יכולות להימצא אחרי רצח ואונס ועוד מעשי שטן שהדף אינו סובל? אין. כך היה נדמה, לפחות לימים ספורים. אחר כך באו מילים מעצמן, כמו מזכירות את ייעוד המשורר בעולם.

שירה, בדרכה המדהימה, הניסית, מציעה מקלט לאלו הנאבקים להבין את הכאוס, מוצאת מילים היכן שאין מילים, מחלחלת לשקעים העמוקים בבשר-הרגש כדי לבטא את הבלתי ניתן לביטוי. היכולת הזו מורגשת במיוחד בזמן שכאומה, נותרנו חסרי מילים. בזמני טרור כאלו, כשפחד ויגון מרבים להשתיק ולשתק, השירה מתבלטת כמייצגת של חסרי הקול. היא הופכת את הקקופוניה המעורפלת של הסבל למילים חותכות המהדהדות את הכאב והייסורים של אומה שלמה, על כל פרטיה.

ולא רק כאומה אנחנו לא יודעים מה לומר, גם כיחידים, כאזרחים, כבני משפחה, כחברים. במדינה קטנה כשלנו כל קורא וכל כותב ודאי מכיר אישית יותר מנפגע אחד. האש פושה בכל שדה ישראלי. וכאן הכוח של השירה לעורר קולות רדומים אישיים, לטפל ולרפא. היא מאפשרת לבטא רגשות עלומים, פחדים ללא כותרת ותקוות נואשות. השירה היא הטיפול הנפשי שלנו הכותבים, לפחות כעזרה ראשונה.

בזמן משתק שכזה, כשהשיר מבליח מתוך ממ"ד או בהשטחות ברחוב עם ידיים על הראש, הקריאה והכתיבה הן לא רק אקט של טיפול לעיבוד הרגשות או בריחה, אלא התרסה נגד הטרור, עדות לרוח האדם המתמשכת, תזכורת מדמיעה שאנחנו עדיין בני אדם – גם אם נטבחנו כצאן.

וזאת התורה כולה – בימי מלחמה חשוכים, כשנדמה שעולמנו כולו נשבר לרסיסים, השירה הופכת למגדלור, למקלט ולמרפא.

הגיליון הזה כולו נכתב בדם. על דם, ליד דם, במחשבה על דם. שירים נשלחו אלינו "מהשטח", משטחי הכינוס ממש וגם מתוך חלומות חשוכים. את היצירות לגיליון הזה תרמו יוצרים מוכרים ומוכרים פחות, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים. כל אלו יחד מהווים פסיפס של קולות ישראלים, מאוחדים בזעקתם לשלום אמת, לשקט בטוח, וגם – למציאת הנהגה הראויה לנו.

אנחנו במהלכו של קרב: מול אויבנו הרצחניים, מול יריבנו הפוליטיים, מול עצמנו ופחדנו. ברגע הקשה הזה אנחנו מציעים לכם לאחוז בגיליון הזה, לקרוא ולנשום.

שימו לב לשיר החותם את הגיליון, המתאר לידת תינוקת של חברת קיבוץ בארי לפני שבועיים. המלחמה היא גם לידה מחדש. אל לנו להרפות מהתקווה.

ביחד (עם השירה) ננצח.